מוצאי שבת קודש פר' משפטים, כ"ד בשבט תשע"ד
ברשות הרבנים הנכבדים והקהל הקדוש.
המקום הזה הוא מקום קדוש, וה' יעזור וישמור שהמקום הזה ישאר ביד היהודים, ושחלילה וחס לא ישלטו עליו ידים זרות.
כשאני עומד כאן במקום הזה אני נזכר בשנת תשכ"ח כאשר מרן אבא זצ"ל נתמנה להיות רב בת"א, נערכה לכבודו במקום הק' הזה מסיבת הפרידה, ואני כנער צעיר זוכר את המעמד המרגש שהיה כאן בהשתתפות רבנים גדולים וחשובים, ראשי ישיבות וגדולי תורה. כמו כן מדי פעם היה אבא זצ"ל מגיע בעצמו לכאן לחזק את המקום הזה, וגם אני רוצה לחזק את הפעילות החשובה במקום הזה, שח"ו לא יבא לידי ידים נכריות אלא ימשיך וישגשג וזכורני שלפני מלחמת ששת הימים בילדותינו לפני כחמשים שנה היינו הולכים מדי שבת בשבתו בצהרי יום השבת לומר במקום הק' הזה מזמורי תהלים. היינו צועדים ברגל מרחק רב יחד עם מרן אבא זצ"ל.
מן הראוי להזכיר את גודל הענין של סעודת מלוה מלכה, שהיא סעודה חשובה, ואין לזלזל בזה להסתפק במיני מזונות או בפירות, אלא להשתדל מאד ליטול ידים ולאכול כזית פת. וגם נשים חייבות בסעודה זו, כי זה המשך של סעודות שבת שחייבות בהן גם נשים. מרן אבא זצ"ל מאז שאני זוכר אותו, עשרות עשרות בשנים, היה מקפיד מאד בענין של סעודה רביעית, ומעולם לא ויתר על סעודה זו אפילו כשהיה חולה, או כשהיה במצבים קשים.
כמה חשוב הדבר שבמקום הזה מתאספים מידי מוצ"ש ציבור גדול מידי שבוע ושבוע. וכבר לפני עשרות-עשרות שנים היה המקום הזה מקום קבוע של שירה, זמרה וריקודים בליווי תזמורת במוצאי-שבתות לכבוד דוד המלך.
לא נצרכה אלא לברכה. אברך את כולכם שתעלו מעלה מעלה בתורה ויראת-שמים, ותמיד תהיו ששים ושמחים לעבודתו יתברך, לעבוד את ה' יתברך מתוך שמחה, וכידוע מהאר"י ז"ל שזכה לכל דרגותיו העצומות מתוך שמחתו הגדולה בעבודת השם. אשריכם שאתם באים לפה ושמחים בשמחת התורה, ה' יאריך ימיכם בטוב ושנותיכם בנעימים בבריות גופא ונהורא מעליא, ונזכה כולנו לגאולה שלימה עם משיח צדקנו במהרה בימינו אמן ואמן.