לידת שלמה בן דוד המלך ובת-שבע
לפי הרד"ק: לאחר שהילד מת בת-שבע מנעה את עצמה מדוד, מחשש שגם כאשר יוולד לה מדוד המלך בן של קיימא, יבוזו אותו אחיו. אמר לה דוד: ה' מחל לי העוון, והבן הראשון שיהיה לי ממך - ימלוך אחרַי, כך הודיע לי ה' באמצעות הנביא.
דוד נשבע לבת-שבע כי שלמה בנה ימלוך אחריו. "וַיְנַחֵם דָּוִד אֵת בַּת שֶׁבַע אִשְׁתּוֹ, וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ, וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שְׁלֹמֹה, וַיְיָ אֲהֵבוֹ. וַיִּשְׁלַח בְּיַד נָתָן הַנָּבִיא וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יְדִידְיָהּ בַּעֲבוּר יְיָ". שלמה בן דוד ובנה של בת-שבע, ממשיך שושלת בית דוד - נולד, וזכה שלמה שה' אהֵבוֹ וקרא לו שלמה וידידיה - ידיד ה'. שלמה זהו השם שנתן לו הקב''ה: "הִנֵּה בֵן נוֹלָד לָךְ הוּא יִהְיֶה אִישׁ מְנוּחָה וַהֲנִחוֹתִי לוֹ מִכָּל אוֹיְבָיו מִסָּבִיב, כִּי שְׁלֹמֹה יִהְיֶה שְׁמוֹ, וְשָׁלוֹם וָשֶׁקֶט אֶתֵּן עַל יִשְׂרָאֵל בְּיָמָיו" (דברי הימים א' כ''ב). שלמֹה מלשון: שלמות, שלום, שלם, השלמה. שלמה השלם בחכמה, ובתורה ויראת ה' ועושר וכו', נולד בעיר שלם (ירושלים השלמה) השלמה ברוחניות שממנה הושתת כל העולם, ומולך בעיר שלם (ירושלים) דרכה יורד השפע לעולם וממנה הוא מתפזר לכל העולם, ומולך בתקופת שלום ושלמות. שלמה = שלומו = שהשלום שלו. בימיו היה שלום ושלמות בדומה למה שיהיה בימות המשיח בע''ה, איש תחת גפנו ותחת תאנתו, עושר ואושר, כסף לא נחשב בימיו, שלום עם כל השכנים, גבולות נרחבים... "יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל הַיָּם לָרֹב, אֹכְלִים וְשֹׁתִים וּשְמֵחִים" (מלכים א', ד', כ').
שלמה היה מושל בכל הממלכות: מן הנהר ארץ פלישתים ועד גבול מצרים מגישים מנחה ועובדים את שלמה כל ימי חייו. "וְשָׁלוֹם הָיָה לוֹ מִכָּל עֲבָדָיו מִסָּבִיב. וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ, מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע כֹּל יְמֵי שְׁלֹמֹה".
לשלמה היו 40,000 אורוות סוסים למרכבו, ו- 12,000 פרשים... ביתן אלקים חכמה לשלמה ותבונה הרבה מאוד ורוחב לב, כחול אשר על שפת הים, "וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם. וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם" (מלכים א', ה'), ויהי שמו בכל הגויים סביב. וידבר שלושת אלפים משל, ויהי שירו חמשה ואלף, וידבר על העצים מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יוצא בקיר, וידבר על הבהמה ועל העוף ועל הרמש ועל הדגים. "וַיָּבֹאוּ מִכָּל הָעַמִּים לִשְׁמֹעַ אֵת חָכְמַת שְׁלֹמֹה".
בתקופת שלמה המלך הכסף והזהב בירושלים היה לרוב - כמו אבנים: "וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב בִּירוּשָׁלִַם כָּאֲבָנִים" (דברי הימים ב', א', ט''ו). הרד"ק: שהיה נמצא הזהב והכסף בירושלים לרוב כמו האבנים. רש''י: מרוב כסף וזהב שהיה לו, לא היה מקפיד על נתינת כסף וזהב בכל העיר לעשות שולחנות וכסאות... שלמה המלך בְּנָה של בת-שבע הוא אשר ניבחר ע''י הקדוש-ברוך-הוא למלוך אחרי דוד המלך על כל ישראל, והוא אשר נבחר לבנות את בית המקדש הראשון. "וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם... וַיִּבֶן הַבַּיִת לַיְיָ" (מלכים א', ו', א').
שלמה המלך נענה בזכות דוד אביו
במסכת שבת ל', ע''א מובא: אמר רב יהודה אמר רב, מה שכתוב בתהלים פ''ו, י''ז: "עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שֹׂנְאַי וְיֵבֹשׁוּ", אמר דוד לפנֵי הקדוש-ברוך-הוא: ריבונו של עולם, מְחול לי על אותו עוון של בת-שבע. אמר לו: מַחוּל לך. אמר לו: עשה עמי אות בחיי (כלומר: שהקדוש-ברוך-הוא יתן לו לדוד עוד בחייו, אות וסימן שנמחל לו אותו עוון). אמר לו הקדוש-ברוך-הוא: בחייך איני מודיע, בחיי שלמה בנך אני מודיע.
כשבנה שלמה את בית המקדש, ביקש להכניס ארון לבית קודשי הקודשים ודבקו השערים זה בזה. אמר שלמה 24 רננות ולא נענה, פתח ואמר: "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד" (תהלים כ''ד, ז'). רצו אחריו לבולעו, אמרו: "מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד?" אמר להם: "יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה". חזר ואמר: "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. מִי הוא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד? יְיָ צְ-בָ-אוֹ-ת, הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה", ולא נענה. כיון שאמר: "יְיָ אֱלֹקִים אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶיךָ, זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ" (דברי הימים ב', ו', מ''ב) - מיד נענה. ברגע ששלמה המלך הזכיר את דוד אביו - נענה, ובאותה שעה נהפכו פני כל שונאי דוד כשולי קדירה (צבע פניהם הפך כצבעה של תחתית קדירה מפוחמת), ויָדעו כל העם וכל ישראל, שמחל לו הקדוש-ברוך-הוא לדוד על אותו עוון.