י"ט טבת תשע"ו: כ-500 איש היגעו כמרים נזירות ונוצרים היגעו בשעה 16:00 למתחם קבר דוד המלך, לטקס נוצרי ע"י התאחדות של נוצרים ממספר גוונים.

כל עם ישראל צריך למחות. זה ביזוי המלכות.
שאול התאבד רק כדי שלא תתבזה מלכות ישראל, ואנחנו בקבר דוד המלך מאפשרים לו להתבזות. כל יהודי צריך לעלות למקום, למחות ולבקש מחילה מדוד המלך.

אנחנו כעם ישראל חייבים למחות על זה.
לא  במריבה 
יש להגיע ולהראות נוכחות. כי המקום הזה שלנו!

מתוך כתבה בערוץ 7 –  http://www.inn.co.il/News/News.aspx/315256

בראיון נרגש מתארת הרבנית יוכבד גרוסמן את המראה הקשה לו הייתה עדה ביום חמישי האחרון כאשר מאות נוצרים נכנסו לקבר דוד וקיימו במקום מיסה.

לה עצמה הייתה זו הפעם הראשונה בה ראתה כיצד אירוע שכזה מתרחש מבפנים ותחושותיה הקשות מלוות אותה עד היום.

"זה היה פשוט מזעזע", היא מספרת ליומן ערוץ 7. "הם הגיעו עם כל הגלימות שלהם, עם צלב ענק שעומד על מתקן. זו הפעם ראשונה שנכחתי ממש במיסה, בטקס עצמו, ואין מילים לזעזוע. ראיתי מאות, ולצערי היו שם גם כמה אנשי שמאל שהגיעו להזדהות עם הטקס. צילמתי שם. נכנסתי בדרך נס כי המשטרה לא נותנת ליהודים להיכנס. המפקד עמד לידי ושאל אותי 'מה זה?'. אמרתי לו שמותר לי לצלם. אין לי איסור מבחינת החוק להיכנס לשם. להם אסור להיכנס לשם".

"הזדעזעתי, שמעתי אותם אומרים את שמו של אותו האיש. הייתי בשוק, אמרתי 'שמע ישראל' בשקט. הרגשתי תסכול, איך יכול להיות שלמטה אומרים תהילים ולמעלה עושים טקסי עבודה זרה, וצעקתי 'שמע ישראל', הרגשתי שאני מוחה בשם כל עם ישראל. כשאמרתי 'שמע ישראל' בקול רם התחילו לגרור אותי. דרשתי שלא יגעו בי. למה להם מותר להתפלל שם ולי לא? הם היו בשוק, מי זה הפריע להם לטקס. זעקתי את הזעקה של כל עם ישראל בין 400 כמרים ונזירים שמסתכלים עליי ושואלים 'מה אני עושה פה'. אני שואלת אותם מה הם עושים פה. יש להם כל כך הרבה כנסיות, 64 אחוזים מהר ציון בידי הכנסיות, למה הם באים דווקא לקבר לעשות את הטקסים שלהם?".

ממשיכה הרבנית גרוסמן ומגדירה את צעדי הנוצרים בהר ציון כצביעות. "אתם כאילו באים בשם השלום, האפיפיור מגיע לבית כנסת ברומא, אבל איזה שלום? הם יודעים שזה אסור, אז למה הם עושים את זה, ואני שואלת את המדינה שלנו למה אנחנו משתפים פעולה עם זה. בקבר דוד אנחנו מרגישים מיעוט. לנוצרים מותר לעשות הכול בגיבוי של המדינה לעשות הכול".

 

"כל עם ישראל צריך למחות. זה ביזוי המלכות. שאול התאבד רק כדי שלא תתבזה מלכות ישראל, ואנחנו בקבר דוד המלך מאפשרים לו להתבזות. כל יהודי צריך לעלות למקום, למחות ולבקש מחילה מדוד המלך".

הרבנית גרוסמן נשאלה אם אירועים דומים לזה שהתרחש במקום ביום חמישי קורים לעיתים קרובות. לדבריה אירועים מתרחשים אך בהיקפים קטנים יותר. "ארבע מאות אנשים לא קורה כל הזמן. מגיעים עשרות ומשתטחים במקום. סטטוס קוו מופר שם באופן קבוע. יש לי צילומים והוכחות. התלוננו לא פעם ולא פעמיים", היא מספרת.

"אין כאן שאלה של פסיקה. ברור שמעל בית כנסת אסור לעשות טקסי עבודה זרה. אני שואלת שוב, למה הם באים אלינו? הרי אנחנו לא מפריעים להם בכנסיות שלהם".

ממשיכה הרבנית גרוסמן ומתארת את המציאות הקבועה במתחם ההר ומספרת על חפירות שמבצעת הכנסייה היוונית אורתודוקסית ללא אישורים של רשות העתיקות במגמה להקים במקום שבו יש כעת מקווה עתיק קפלה. גם על כך הוגשה תלונה במשטרה וכעת ממתינים למענה.

הרבנית גרוסמן מזכירה את גודלו העצום של מתחם הכנסייה היוונית אורתודוקסית על ההר, ועם זאת מתמקדים שם באותה חפירה כדי להשתלט על קטע נוסף. "עובדים שם אפילו בשבת עם פטישים וכלי עבודה, ללא פיקוח. אף אחד לא יודע מה עושים שם. יש שם משהו מאוד תמוה", אומרת הרבנית גרוסמן ורומזת להשערה לפיה המדינה שומרת על שתיקה מול חפירות הכנסייה היוונית אורתודוקסית משום שרבות מאדמות ירושלים ובכלל מאדמות המדינה שייכות על פי החוק להם ומוחכרות למדינה לתקופה של 99 שנים. יצוין כי בין השאר מדובר באדמות שעליהם הוקמו הכנסת, משכן הנשיא, בית המשפט העליון ושכונות שלמות בירושלים.

על החפירות הלו היא מוסיפה ומספרת כי שאלה אדם מהכנסייה היוונית מה עושים פה, ובמענה נאמר לה 'תלכי ותגידי תודה שנותנים לך לעמוד כאן. זה פרטי שלנו'.

בדבריה מזכירה הרבנית גרוסמן את ההחלטה שהתמהמהה שבע שנים עד לביצוע החלטת בית המשפט להרס חומת אבן בלתי חוקית שנבנתה על ציר ההליכה העולה אל הר ציון, וגם לאחר ביצוע ההרס הוצב במקום שער ברזל גדול עליו מוטבע סמל הכנסייה והמפתח של השער מוחזק אך ורק בידי הכנסייה.

באירוע אחר, היא מוסיפה ומספרת, "נערי כמורה צעקו הייל היטלר לנערות שהגיעו לתפילה בעשרה בטבת. כאשר מוצאים גרפיטי שאולי יהודים עשו את זה מרעישים את כל העולם. יש כאן משהו מאוד תמוה".

"נוער גבעות שרק מתקרבים למקום עוצרים אותם. יש כאן התנהלות לא נורמאלית. אנחנו נלחמים על הזכויות שלנו כיהודים. אין לנו מלחמה עם אף אחד. אנחנו רוצים להיות במקום קבר דוד המלך. הסמל הלאומי שלנו זה מגן דוד, ואני מבקשת מעם ישראל לבוא לשמור על כבוד המקום".

"אחרי שהייתי בטקס ההוא למעלה ירדתי ובכיתי ואמרתי 'מחילה דוד המלך'. זה כאב לי לראות את זה. אני בטוחה שכל יהודי שהיה רואה את המראה הזה גם הוא היה בוכה. אנחנו כעם ישראל חייבים למחות על זה. לא לריב. להגיע ולהראות נוכחות כי זה שלנו", חותמת הרבנית גרוסמן את דבריה.