ה"בבא אלעזר", זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל:
הרב יוסף ביטון: "לא אשכח. הגעתי לחצרו של הרב במוצאי שבת קודש, ועדיין לא הספקתי לעשות סעודה רביעית. הרב ראה ברוח הקודש שלא הספקתי, ולא הסכים לקבל אותי, עד ששלח את השמש שלו הביתה להביא לי פרוסה עבור סעודה רביעית".
זכות רבי שמעון בר יוחאי, בזכות כל התנאים ובזכות מורנו ורבנו ועטרת ראשנו, הגאון הגדול והצדיק הקדוש ה"בבא אלעזר" תעמוד לכל יהודי ויהודיה, שבכל מוצאי שבת קודש יהדרו בסעודה רביעית שהיה מקפיד בה מאוד ה"בבא אלעזר".
"מי שיעשה סעודה רביעית כהלכתה יזכה לישועות, ניסים ונפלאות ויראה עין בעין את ישועת ה' ברוחניות ובגשמיות, אמן כן יהי רצון."
שבת המלכה – אי של שפיות
המילה 'שבת' מעלה עמה קולות וצלילים של קדושה, רגיעה, מנוחה ושלווה.
אחר שבוע מפרך, מטרטר, עבודה, בוס, קניות, כסף – באה שבת באה מנוחה.
לרגע קצרצר היא באה – וכבר הולכת. יום ראשון בפתח. המולת ימי החול כבר נראית, דיבורים על עבודה נשמעים, השבת הלכה וגוועה לה, אי שם ביום האתמול. פעמים, נדמה שדמדומי החמה נעלמו מהר מידי, כבר הגיע יום המחר…
הפתרון נמצא בידי חכמינו שהורו לנו, איך להמשיך וללוות את השבת.
מלווים את המלכה
בצאת השבת, אחר ההבדלה על היין, נהגו בכל קהילות ישראל לערוך סעודה.
אמרו חכמינו, שמצווה לסדר שולחן במוצאי שבת לסעודת 'מלווה מלכה', כדי לכבד את השבת בצאתה שבת קיט:. כמו אדם הנפרד מאורח יקר ואהוב, שקשה עליו פרידתו, הולך עמו כברת דרך ארוכה כדי לשהות עוד במחיצתו, כך אנו נוהגים עם השבת. למרות שהסתיימה, אנו ממשיכים להתבשם ולהתענג מקדושתה.
כשם שמקבלים את שבת המלכה בשירת: "בואי כלה", כך אנו מלווים את צאתה בסעודה רביעית, "מלווה מלכה".
בשבת אנו זוכים לתוספת קדושה בכל תחומי החיים, ברוח ובחומר, בתפילה ובסעודות.
האריז"ל מלמד אותנו, איך אנו ממשיכים את הארת השבת לימות החול, במוצאי שבת: –
- באמירת 'ויהי נועם' תהילים צ, יז – צא, טז בתפילת ערבית של מוצאי שבת, ממשיכים את תוספת הקדושה הרוחנית של השבת, ומבקשים, שנועם ה' ישרה במעשה ידינו.
- על ידי סעודת 'מלווה מלכה', אנו ממשיכים את הארת הקדושה לאכילה של כל השבוע.
מקור סעודה זו לפני אלפי שנים, עת ישבו בני ישראל על אדמתם. בעיר הבירה ירושלים – ארמון, משכנו של דוד מלך ישראל. דוד המלך היה בעל רוח נבואה, והתעלה לדרגות קדושה נשגבות, שאין כל בריה יכולה להשיג.
דוד המלך פנה בתפילה לבורא עולם וביקש: "הודיעני מידת ימי" . אני רוצה לדעת מתי אפטר מן העולם.
השיב לו בורא עולם שאין מגלים לאדם את יום יציאתו מן העולם, אך זאת אמר לו, ששבת יהא היום בו תצא נשמתו.
החל דוד המלך ללמוד בשבתות בלא הפסק, כדי שלא יוכל מלאך המוות לגשת אליו, בגלל קדושתו כשעוסק בתורה.
ומשכך, בכל מוצאי שבת, בצאת השבת, בשמחה על כך שהשבת עברה ולא מת, היה דוד המלך עושה סעודת הודיה לבורא.
בשבת בה הגיע זמנו להיפטר מן העולם, בא מלאך הממונה על המוות, ובכדי להסיח את דעתו מלימוד התורה – נענע בעצים של חצר הארמון. דוד המלך ששמע רחשים וקולות מחצרו – פנה לצאת לחוץ, בעודו ממלמל את פסוקי התורה.
עבר את מפתן הדלת, הניח את רגלו על גבי המדריגה הפונה לחצר ו.. לרגע הזה חיכה המלאך. המדרגה נשמטה מתחת רגלו של דוד המלך. הנפילה הפתאומית הסיחה לרגע את דעתו של דוד המלך מן הלימוד, וכך יכול היה המלאך לקחת את נשמתו הטהורה.
מאז ועד היום, בכל גלילות ישראל המשיכו את מנהגו של דוד המלך לערוך את השולחן עם יציאת השבת במיני תבשילים שונים ומגוונים ולזמר שירות ותשבחות לבורא עולמים.
בסעודת "מלווה מלכה" אומרים: "דא היא סעודתא דדוד מלכא" – זאת היא הסעודה של דוד המלך.
סגולה ללידה קלה:
בשם רבי אלימלך מליז'נסק זצ"ל: סגולה לנשים שלא תקשנה בלידתן, שתאכלנה בכל מוצאי שבת דבר מה לשם סעודת מלווה מלכה. ותאמרנה במפורש: "לשם סעודת מלוה מלכה" ועל ידי זה תלדנה בנקל אי"ה.
סגולה לפרנסה ולגאולה:
הפסוק: "אם כסף תלוה את עמי את העני" – אם תצטרך לכסף – תלוה, תעשה סעודת מלווה מלכה.
"את העני" – רמז לעני הרוכב על החמור – סעודת משיח בן דוד, שהיא סגולה גם לקרב את הגאולה.
סגולה להנצל מכפירה: מנחת שבת סימן צ"ו
סגולה לאריכות ימים:
הרה"ק רבי דוד צבי שלמה בידרמן זצ"ל נהג לומר שסעודת מלווה מלכה – סגולה לאריכות ימים.
סגולה להינצל מחיבוט הקבר:
מרן החיד"א על מלווה מלכה: "פליאה נשגבה ומצילה מחיבוט הקבר". פרי עץ חיים שער השבת.
שמחה:
נוהגים לשתות משקה חם ואומרים: "חמין במוצאי שבת מלוגמא לשמחה בלב לכל השבוע" לומר ג` פעמים.
סגולה להינצל מחולאים בעולם:
הרה"ק רבי יעקב מפוריסוב זצ"ל, בשעה שהיו חולאים בעולם – היה מבטיח לאנשים שאם יזהרו לקיים סעודת מלווה מלכה ינצלו. ספר דרך צדיקים.
רבי אהרן בעל "שומרי אמונים" כתב על סעודת מלווה מלכה:
- סעודה זו היא הכנה לאורו של משיח שיתגלה במהרה בימינו,
- ומכל שכן אם זוכה לעשות עוד בשביל רבים, אשרי לו ומה טוב חלקו,
- ובלבד שיכוון לבו לשמים,
- ועיקר זו הסעודה להיות בשמחה
- ללוות את המלכה נפש יתירה, ולזמר שירים ותשבחות לפני השם.
- וכבר נהגו ברוב תפילות ישראל להתקבץ בקיבוץ החברים בסעודה זו,
- ולספר מעשיות מצדיקים, וקבלה מפי הצדיקים".
בסעודה זו – ליווי ופרידה מהשבת – נוהגים לערוך את השולחן עם מפה צחורה, תבשילים ומטעמים וכל טוב. בני המשפחה יושבים סביב כבסעודת שבת, מכבדים אותה ביציאתה בזמירות ותשבחות.
ידליק 4 נרות: לפי המילה: אד"ם:
א: אליהו הנביא, ד: דוד המלך, מ: רבי מאיר בעל הנס.
נר רביעי ידליק לבעל שם טוב הקדוש.
צדקה:
מומלץ לשים צדקה בקופה כשמדליק לרבי מאיר בעל הנס, לאמר: "אלקא דמאיר ענני" ולבקש בקשה אחת.
תבשיל מיוחד לסעודת מלווה מלכה:
בבית רבי אבהו היו רגילים לשחוט בכל מוצאי שבת עגל לכבוד סעודת 'מלווה מלכה', והיה רבי אבהו אוכל ממנו כליה אחת.
כאשר גדל בנו, שאל, לשם מה צריך לשחוט עגל שלם במוצאי שבת, מוטב להשאיר מן העגל ששחטו בערב שבת כליה אחת לצורך סעודת 'מלווה מלכה'. שמעו בעצתו ושמרו מהבשר של ערב שבת מעט לצורך מוצאי שבת.
בא אריה וטרף את העגל שהיה מיועד למוצאי שבת, נמצא שלא הרוויחו דבר.
סיפור זה מובא בתלמוד, ללמדנו שראוי להדר ולהכין תבשיל מיוחד לכבוד סעודת 'מלווה מלכה', ולא להסתפק באכילת שיריים ממאכלי השבת. שבת קיט, ב.
זמירות:
נוהגים בזמירות מיוחדות למוצאי שבת, בהם אנו מבקשים לברך את השבוע החדש בכל הברכות, ומביעים את ציפיתנו לביאת אליהו הנביא, הצפוי להגיע במוצאי שבת, ולבשר לנו על בוא הגאולה.
טוב לאמר תפילות ובקשות למוצאי שבת.
לשם יחוד קודשא בריך הוא שכינתיה על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל.
הנה אנוכי בא לסעוד סעודה רביעית של שבת, ללוות את המלכה וללוות את הנפש היתרה בחינת חיה שבה המסתלקת עתה, להשאיר ברכה בכל סעודותינו בששת ימי החול ולהשאיר בהם מקדושת השבת.
ובכן בכוח סגולתה שמרנו כאישון בת עין בצל כנפיך תסתירנו והושיענו מצער חיבוט הקבר ותשכין את נפשנו רוחנו ונשמתנו במשכנות מבטחים.
ויהי נועם ד` אלוקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו.
אתקינו סעודתא דמהימנותה שלמתא חדותא דמלכא קדישא, אתקינו סעודתא דמלכא, דא היא )זו היא( סעודתא דדוד מלכא משיחא.
אברהם יצחק ויעקב אתיין לסעדא בחדיא.
דוד מלך ישראל חי וקיים.
סימן טוב ומזל טוב יהא לנו ולכל ישראל אמן! לומר ג` פעמים
לומר פרק כ"ג "מזמור לדוד"…
תפילה נפלאה למוצאי שבת, שכדאי לאמר קודם הבדלה, נמצאה בכתבי הקודש של רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצ"ל, שהמליץ לומר אותה 3 פעמים:
"אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב, שמור על עמך ישראל אהובייך מכל רע, למען שם תהילתך. הנה שבת קודש האהובה עוברת, ויהי רצון מלפניך שיבוא עלינו השבוע, לאמונה שלמה, לאמונת חכמים, לאהבת חברים, לדבקות הבורא ברוך הוא, להאמין בשלושה עשר עיקרים שלך ובגאולה קרובה במהרה בימינו ובתחיית המתים ובנבואת משה רבנו עליו השלום:
ריבונו של עולם, אתה הנותן ליעף כח, תן כח גם לילדיך רחומיך היהודים. להלל שמך ולעבדך אותך לבדך. והשבוע הבא, יבוא עלינו לבריאות ולמזל ולהצלחה ולברכה ולחסד ולבני חיי ומזוניי, לנו ולכל ישראל. ונאמר אמן".
אפילו ששבע וקצה נפשו באכילה – יתאמץ לאכול סעודה רביעית, ובזה ינצל שלא יצטרך לאכול מאכלים ומשקים, מי המרים, לרפואה. ספר אורחות יושר הביאו בכה"ח סימן ש'.
המקובל ר' סלמאן מוצפי זצ"ל: בסעודה רביעית יש אין ספור ויטמינים לגוף האדם, וכמעט כל בריאות האדם תלויה בסעודה זאת.
סיפר יהודי מאלעד שנצרך לניתוח במעיים, לא עלינו, וקיבל על עצמו סעודה רביעית על הפת ברצינות ובהתמדה, ולבסוף לא נצרך לניתוח, והבריא.
פת חמה:
מקפידים לאכול פת חמה ואומרים: "פת חמין במוצאי שבת סגולה לרפואה שלמה לנפש לגוף" לומר ג` פעמים. "חמין במוצאי שבת – מלוגמא" – רפואה. – מסכת שבת.
הסטייפלר ביקש בכל מוצאי שבת בסעודה זו להכין כוס תה, ואמר שחז"ל אמרו שזה מלוגמא, רפואה, ומאחר וקצת קשה לו בעיכול מחמת הסעודות, רפואתו: חמין במוצאי שבת, כדברי חז"ל.
אדם הצריך רפואה שלימה:
- מומלץ לקיים סעודה זו על פת תוך 4 שעות מצאת השבת.
- תוך כדי סעודה ידליק נר אחד לזכות נשמת דוד המלך, ויאמר שנר זה לזכותו.
- נר נוסף ידליק לזכות ר' מאיר בעל הנס, ויאמר פעמיים את המילים "א-להא דמאיר ענני", וכוונתו שהאלוקים שמאיר לעולם – ענני לרפואה שלימה.
- בתוך הסעודה יניח קערית קטנה של זעתר ליד המלח.
- ישתה שתיה חמה ויאמר: "חמין במוצאי שבת מלוגמא", ויכוון שזו רפואה לגופו.
- לפני ברכת המזון יאמר מזמור ו' בתהילים לרפואה שלמה.
- בברכת המזון יכוון היטב במילים: "הרחמן הוא ישלח לנו רפואה שלימה רפואת הנפש ורפואת הגוף", ויצליח לרפואה שלימה, בהצלחה.
סגולה לפרנסה:
נוהגים לאכול שן של שום שהוא עטוף בקליפתו, לא מקלפים אותו לא ביד ולא בסכין, אלא שמים אותו בפה ומפצחים כמו גרעינים.
מומלץ לספר בכל מלווה מלכה, סיפור של בעל שם טוב הקדוש ולבקש בלב את כל הבקשות שלנו בזמן הסיפור.
לפני מים אחרונים של ברכת המזון, נוהגים לספר את אותו הסיפור, שהוא סגולה לפרנסה:
מספרים על יהודי שהלך לבעל שם טוב הקדוש לבקש פרנסה. הבעל שם טוב שלח אותו לעיר הבירה לחפור תחת הגשר למצוא אוצר. היהודי פגש חייט שגם הוא היה אצל הבעל שם טוב שאמר לו שאם הוא רוצה פרנסה הוא יכול למצוא בעיר פלונית תחת התנור של פלוני. היהודי הראשון גילה שזוהי כתובתו רץ הביתה, חפר ומצא אוצר, גם החייט חפר תחת הגשר ומצא אוצר.
הלכו לישראל הבעל שם טוב הקדוש לשאול איך לחלק את האוצר ורבי ישראל הבעל שם טוב יעץ להם לעשות שידוך בין שתי המשפחות והאוצר ישאר משותף.
אחרי הסיפור ליטול מייד מים אחרונים ולברך ברכת המזון.
מקורות: ספר כף בעל הישר, הבן איש חי, פנימיות התורה זוהר.
כל הזכויות שמורות לבית הכנסת "סיני".
עצם אחת ישנה בגופו של אדם, ולוז שמה. אותה עצם לא נהנתה מאכילת אדם הראשון מעץ הדעת, ולכן, אף שנגזרה מיתה על האדם, אותה עצם אינה נרקבת, וממנה יקום אדם בתחיית המתים.
עצם זו ניזונה רק מסעודת 'מלווה מלכה' . ויק"ר יח, א
זכירת אליהו הנביא בפיוטים ובפסוקים במוצאי שבת הוא תיקון גדול לנפש, ותועלת גדולה להנצל מהגיהנום. יסוד ושורש העבודה שער ח'
המזכיר אליהו הנביא נ"ב פעמים – חמישים ושתיים, כמנין אליהו – מצליח בתלמודו. זיקוקין דנורא האומר במוצאי שבת ק"ל פעמים, מאה שלושים – "אליהו" בכוונה, זוכה שניצוץ קדוש מנשמת אליהו מאיר על נשמתו להבין רזי התורה.
מצאת השבת למשך 4 שעות זמניות .
זריזים מקדימים למצוות – עדיף להקדים.
ניתן לעשותה עד חצות הלילה, ובדיעבד עד עלות השחר.
הגר"א מווילנא, פעם חלה מאוד. כשהתעורר בליל מוצאי שבת, ביקש מבני ביתו שיבדקו אם עדיין לא עלה עמוד השחר, ויפוררו לו כזית פת על מנת שלא לבטל סעודה רביעית, שחשיבותה גדולה בשמיים. מעשה רב.
ויש מי שכתב שאם לא אכל סעודת 'מלוה-מלכה' כל הלילה – יאכלנה ביום ראשון. אשל אברהם לרב מבוטשאש, סימן קעד ס"ק ד.